מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:א׳
4 משנה: נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵיר פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה. רִבִּי יְהוּדָה מְחַיֵיב בְּשִׁכְחָה שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֵלָּא בִשְׁעַת הָעִימּוּר.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ד׳:א׳
4 נכרי שקצר שדהו. וכילה ולא עימר אלא אחר שנתגייר:
5 פטור מן הלקט ומן הפאה. כדתניא בת"כ ובקוצרכם פרט לשקצרוה גוים מכאן אמרו נכרי שקצר שדהו ואח"כ נתגייר פטור שחובת פאה בקמה ובהאי קרא נמי כתיב לקט וטעמא דשכחה בגמ' מפ':
6 אלא בשעת העימור. וההיא שעתא כבר נתגייר: